Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 79b
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ. וְאֵלּוּ הֵן נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ: אָמְרָה ''קוּנָּם פֵּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי'' — הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר. ''פֵּירוֹת מְדִינָה זוֹ עָלַי'' — יָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת. ''פֵּירוֹת חֶנְווֹנִי זֶה עָלַי'' — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. וְאִם לֹא הָיְתָה פַּרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ — הֲרֵי זֶה יָפֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי.
Traduction
Rabbi Yosei said: These are not vows of affliction. Rather, these are vows of affliction: For example, if she said: The produce of the entire world is konam for me as if it were an offering, he can nullify the vow, as it certainly involves affliction. If, however, she said: The produce of this country is konam for me, he cannot nullify the vow, as it does not involve affliction, since he may still bring her produce from another country. Similarly, if she said: The produce of this storekeeper is konam for me, he cannot nullify her vow, as he may still bring her produce from another storekeeper. But if he can obtain his sustenance only from him, that particular storekeeper, he can nullify the vow. This is the statement of Rabbi Yosei.
Rachi non traduit
אמר רבי יוסי וכו'. ובגמרא מפרש דאין ענוי נפש אלא כגון קונם שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין וכדגרסינן במסכת כתובות בפרק המדיר לרבי יוסי ולרבנן דברים שאין בהן ענוי נפש כגון שנדרה שלא לאכול עמו בקערה דהיינו דברים שבינו לבינה בגמרא מפרש היאך מפירן בעל:
פירות מדינה זו עלי. בקונם מפורש בברייתא דרבי חייא אם יש לו חלק בהן זהו ענוי נפש אין לו חלק בהן אין אלו ענוי נפש ויביא לה ממדינה אחרת:
ואם לא היתה פרנסתו. של בעל אלא הימנו שהחנווני הזה מעלה לו מזונות הרי זה יפר דברי ר' יוסי דהיינו ענוי נפש:
Tossefoth non traduit
[אמר] ר' יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש. בגמרא מפרש:
גְּמָ' נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ הוּא דְּמֵפֵר, שֶׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ אֵינוֹ מֵפֵר? וְהָא תַּנְיָא: ''בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ'' — מְלַמֵּד שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר נְדָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ!
Traduction
GEMARA: The Gemara raises a question with regard to the ruling of the mishna: Is it only vows of affliction that he can nullify, whereas vows that do not involve affliction he cannot nullify? But isn’t it taught in a baraita: The verse ''These are the statutes that the Lord commanded Moses, between a man and his wife, between a father and his daughter'' (Numbers 30:17) teaches that a husband can nullify any of his wife’s vows that adversely affect the relationship between him and her, even if they do not involve affliction?
Rachi non traduit
גמ' מדקתני ואלו נדרים שמפר וקמפרש בהו ענוי נפש מכלל דשאין ענוי נפש כגון דברים שבינו לבינה אינו מיפר:
והתניא. בספרי בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעוריה מה ת''ל אם לנדרים שיש בהן ענוי נפש הרי כבר נאמר לענות נפש אלא מלמד שהבעל מפר בנדרים שבינו לבינה:
Tossefoth non traduit
מלמד שהבעל מפר דברים שבינו לבינה. אם נדרה שלא לשמשו:
אָמְרִי: הָלֵין וְהָלֵין מֵפֵר, מִיהוּ עִנּוּי נֶפֶשׁ — מֵפֵר לְעוֹלָם. אֲבָל אֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, כִּדְאִיתַהּ תְּחוֹתֵיהּ — הָוְיָא הֲפָרָה, מִכִּי מְגָרֵשׁ לַהּ — חָיֵיל עֲלַהּ נִדְרַהּ. בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ שֶׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ. אֲבָל יֵשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ — לָא חָיֵיל עֲלַיהּ נִדְרַהּ.
Traduction
The Sages say in response: In fact, he can nullify both these and those. There is, however, a difference between them. When he nullifies vows of affliction, he nullifies them forever, i.e., the vows remain nullified even if they subsequently divorce. But when he nullifies vows that do not involve affliction but merely impact upon their relationship, then, while they are married and she is under his authority it is an effective nullification, but when he divorces her, her vow takes effect upon her, i.e., his nullification is no longer effective. As stated, this is referring to vows concerning matters that adversely affect the relationship between him and her, that do not involve affliction. However, if he nullifies a vow that affects their relationship and also involves affliction, her vow does not take effect upon her even after she leaves her husband’s authority.
Rachi non traduit
אמרי. הני והני בין נדרי ענוי נפש בין שבינו לבינה מפר:
מיהו נדרי ענוי נפש מפר לעולם. אפילו לאחר שתצא מתחתיו שתתגרש או תתאלמן וה''ק מתני' אלו נדרים שהוא מפר לעולם:
כי מגרש לה או תתאלמן. דנפקא מרשותיה:
חייל עלה. בנדרים שבינו לבינה אבל יש בהן כו' הש''ס הוא דקא פשיט למילתא:
Tossefoth non traduit
מפר לעולם. גם כי תתגרש [וה''ק] אלו נדרים שהוא מפר [לה] הפרת עולם נדרים שיש בהן ענוי נפש:
וּדְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, כִּי מְגָרֵשׁ לַהּ חָיְילָא עֲלַהּ? וְהָא תְּנַן, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: יָפֵר, שֶׁמָּא יְגָרְשֶׁנָּה וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ. אַלְמָא: כִּי מְגָרֵשׁ לַהּ וּמֵפַר לַהּ מֵעִיקָּרָא — הָוְיָא הֲפָרָה!
Traduction
The Gemara asks: And as for vows concerning matters that do not involve affliction, when a man divorces his wife, do they really take effect upon her? But didn’t we learn in a mishna with regard to a woman who prohibited her handiwork to her husband by way of a vow (85a) that Rabbi Yoḥanan ben Nuri says: Even though the vow is presently invalid, as a woman cannot render forbidden to her husband that to which he is already entitled, he should nevertheless nullify the vow? This is because perhaps he will one day divorce her, at which point the vow will take effect and she will then be forbidden to him, since he will be unable to remarry her lest he come to benefit from her handiwork. Apparently, however, if he divorces her after having nullified her vow from the outset, before their divorce, it is a permanent nullification, and although the vow does not involve affliction it remains nullified after their divorce.
Rachi non traduit
ומי מצית אמרת דברים שאין בהן ענוי נפש כי מגרש לה דחיילי עלה והתנן. במתני' קונם שאני עושה לפיך כל מה שאני עושה להנאת פיך יהא עלי כקרבן:
ר' יוחנן בן נורי אומר יפר דשמא יגרשנה ותהא אסורה לו. דבמה שנדרה השתא אין בדבריה כלום דאינה יכול' לאסור עליו מה שתקנו לו חכמים ממנה אבל אם יגרשנה מיד חל הנדר ותהא אסורה לחזור לו שהיא מודרת הנאה ממנו והיינו דברים שבינו לבינה וקא''ר יוחנן בן נורי יפר אלמא דכי מפר והדר מגרש לה תו לא חייל עלה נדר:
Tossefoth non traduit
ר' יוחנן בן נורי אמר. מתני' היא בהאי פירקא (דף פה -) שנודרת קונם שאני עושה לפיך יפר שאם לא יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה להחזיר שיחול הנדר דכל כמה שהיא תחתיו לא חל הנדר דאלומי אלמוה לשעבוד דבעל אלמא כי מפר לה מעיקרא הויא הפרה אחר הגירושין:
אָמְרִי: הָלֵין וְהָלֵין הָוְיָא הֲפָרָה. אֶלָּא: נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ מֵפֵר, בֵּין לְעַצְמוֹ וּבֵין לַאֲחֵרִים. אֵין בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ, לְעַצְמוֹ — מֵפֵר, לַאֲחֵרִים — אֵינוֹ מֵפֵר. וְהָכִי קָתָנֵי: אֵלּוּ נְדָרִים שֶׁהוּא מֵפֵר בֵּין לְעַצְמוֹ וּבֵין לַאֲחֵרִים — נְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִנּוּי נֶפֶשׁ.
Traduction
Consequently, the Sages say a different answer: With regard to both these and those, vows of affliction and vows adversely affecting the relationship between them, when the husband nullifies the vow, it is a permanent nullification. Rather, the difference between them is as follows: Vows of affliction he can fully nullify, both with respect to himself and with respect to others, i.e., the vow remains nullified even if he divorces her and she marries another man. Whereas vows that do not involve affliction but still adversely affect the relationship between him and her he can permanently nullify with respect to himself, but he cannot nullify with respect to others; if she marries another man, the vow takes effect. And according to this explanation, this is what the mishna is teaching: These are the vows that he can nullify both for himself and for others: Vows that involve affliction.
Rachi non traduit
אמרי הלין והלין. בין יש בהן ענוי נפש ובין אין בהן ענוי נפש הויא להו הפרה לעולם אפי' לאחר שתתגרש אלא דנדרי ענוי נפש מופרין לעולם בין לעצמו בין לאחרים בין יגרשנה ויחזירנה בין תנשא לאחרים:
לעצמו מפר. כשיגרשנה ויחזירנה אבל ניסת לאחרים חיילי עלה: וקא מהדר אליבא דרבנן היכי קתני דאמרה אם ארחץ:
Tossefoth non traduit
אלא נדרי ענוי נפש מפר בין לעצמו. שהיא תחתיו בין לאחרים אחר שתתגרש ותנשא לאחרים אבל דברים שבינו לבינה לעצמו מפר לאחרים אינו מפר כלומר כל מה דשייך לעצמו הוי הפרתו הפרה בין כשהיא תחתיו ובין כשגירשה דאכתי הוי שפיר בינו לבינה כל כמה דלא נישאת לאחר הלכך הוי הפרתו הפרה כשמחזירה:
לאחרים אינו מפר כשניסת לאחר חל הנדר דהכי משמע קרא בין איש לאשתו בעוד האיש עם אשתו וגם כשגירשה הוי שפיר בין איש לאשתו שאם יחזירנה יהיה בינו לבינה שמותר הוא להחזירה הלכך אינו חל כלל אחר שגירשה ואע''ג שמן הדין היה לנו לומר שיחול אחר הגירושין ויתבטל כשיחזירנה זה לא מצינו שאחר שחל שיחזור ויתבטל אבל אחר שניסת לאחר תו לא הוי בינו לבינה שאסור הוא להחזירה:
''אִם אֶרְחַץ'', הֵיכִי קָאָמַר? אִילֵּימָא דְּאָמְרָה ''קוּנָּם פֵּירוֹת עוֹלָם עָלַי אִם אֶרְחַץ'' — לְמָה לֵהּ הֲפָרָה? לָא תִּרְחַץ וְלָא לִיתַּסְרָן פֵּירוֹת עוֹלָם אֵלּוּ עֲלַהּ!
Traduction
§ The mishna teaches that, according to the first tanna, a woman’s vow: If I bathe, falls into the category of vows of affliction, whereas Rabbi Yosei disagrees and says that this is not a vow of affliction. The Gemara asks: As the phrase: If I bathe, is not the main substance of the vow, but rather the woman wishes to prohibit herself from deriving a certain benefit depending on whether or not she bathes, with regard to what case is the mishna speaking? If we say that she said: The produce of the world is konam for me if I bathe, why, according to the first tanna, does she need nullification at all to prevent her affliction? Let her not bathe and this produce of the world will not be forbidden to her.
Rachi non traduit
ר''מ אומר לא יפר. דכיון דידע דנדרה ויש מפירין כשמיעה בעלמא דמ. ואיבעי ליה למפר מעיקרא:
אילימא דאמרה קונם פירות וכו' למה לי הפרה. דכיון דלא אמרה קונם פירות עלי סתם אלא תליא נדרה בהנאה אמאי מצי מפר והא אפשר דלא הוי ענוי נפש דלא תרחץ ולא תתסר בפירות והשתא לא ס''ל דרחיצה עצמה הוי ענוי נפש:
Tossefoth non traduit
היכי קאמרה. דה''ל למימר קונם רחיצה עלי:
אילימא דאמרה קונם פירות עלי אם ארחץ למה לי הפרה לא תרחץ. דמדקתני תנא שנדרה כך מפירות אם תרחץ ולא קתני שנדרה מרחיצה ש''מ דאי לאו דתלינהו בפירות נדר דרחיצה גופה לאו עינוי נפש הוא וא''כ לא תרחץ ועוד בהא לימא רבי יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש דלמא רחצה [ואיתסרו] פירות עלה וקשה דמעיקרא פריך לת''ק לא תרחוץ [ולא ליתסרו פירות עלה] והשתא פריך איפכא וי''ל דמשמע ליה מדלא קתני רבי יוסי אומר לא יפר וקאמר אין אלו נדרי ענוי נפש לאורויי לך דבהאי נדר דאיירינן אפי' אם תעבור התנאי אין בנדר ענוי נפש והר''מ פי' דהש''ס סמיך אאם אתקשט דמתרצינן לה בהא דאמרה קונם פירות [אם אתקשט דאם לא תתקשט] קרו לה מנוולתא דה''נ אמר פרק המדיר (כתובות דף עא:) דהיכא דתלתה לקישוט בתשמיש המטה דהיכי תעביד לא תתקשט ולא תיאסר קרו לה מנוולתא הלכך נדר דקישוט הוי נדר דעינוי נפש:
וְעוֹד: בְּהָא לֵימָא רַבִּי יוֹסֵי אֵין אֵלּוּ נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ? דִּלְמָא רָחֲצָה וְאִיתַּסְרוּ פֵּירוֹת עוֹלָם עֲלַהּ.
Traduction
And furthermore, this explanation is problematic for a different reason: With regard to a vow of this type, would Rabbi Yosei say that these are not vows of affliction? There is certainly room for concern that perhaps she will bathe and the produce of the world will be forbidden to her, a situation that certainly entails deprivation.
Rachi non traduit
ועוד. אי דקאמרה כה''ג בהא לימא ר' יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש כלל והא ודאי נדרי ענוי נפש הן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source